ערעור על החלטת כבוד הרשמת על החלטה שניתנה בבקשה שהגיש המערער למחיקה על הסף ולחלופין להעברת הדיון מת"א לביה"ד האיזורי בבאר-שבע

1. ביום 16.5.99 הגיש המערער ערעור על החלטת כבוד הרשמת דייגי מ29.4.99- לפיה תיקי
המשיבה נשמעים בת"א, החלטה שניתנה בבקשה שהגיש המערער למחיקה על הסף ולחלופין
להעברת הדיון לביה"ד האיזורי בבאר-שבע )להלן: "החלטה" ו"הרשמת" בהתאמה(.

המערער טוען כי טעתה כבוד הרשמת בהחלטתה, שכן לא נקבעו בתקנות כללים שונים לגבי
סמכות מקומית בענין שהמשיבה צד לו ומשלא ניתן להתפשר בביה"ד לעבודה עם סמכות
מקומית.

2. בתגובתה לערעור טענה המשיבה כי יש לדחות הערעור, שכן ההחלטה ניתנה עפ"י הדין,
משעילת התובענה הינה תשלום דמי טיפול ארגוני עפ"י סעיף 33 ז' לחוק הסכמים קיבוציים,
התשי"ז1957- )להלן : "החוק"(, כשהסמכות

המקומית נקבעה בתקנה 3 לתקנות ביה"ד לעבודה )סדרי דין( התשנ"ב1991- )להלן :
"התקנות"(, ומשמקום עבודתה ומרכז עסקיה של המשיבה-התובעת הינו בת"א.